<h1>חוקות הדיינים סימן ר"ס</h1>
<h2>דף כב:</h2>
עוד שם האשה שאמרה לבעלה בפניו גרשתני אעפ"י שאנו יודעין שהיתה אשתו מותרת להנשא לכל מי שתרצה משום דחזקה הוא (הוא) שאין האשה מעיזה פניה בפני בעלה ואעפ"י שלא נתנה אמתלא לדבריה והיינו כרב המנונא ואם אמרה כן שלא בפני בעלה אינה נאמנת, ואם נשאת לאחר תצא מזה ומזה ואפילו פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר אינה צריכה ממנו גט כן דעת רש"י ור"ח ורי"ף ז"ל ולזה הסכים מורי תמ"ך אבל הרמב"ן ז"ל כתב דאפילו שלא בפני בעלה אם פשטה ידה וקבלה קידושין שהיא מקודשת וכן אם אמרה שלא בפני בעלה גרשתני נאמנת ומה שאמרו בפני בעלי גרשתני שנאמנת וגובה כתובתה ממנו ואפילו התוספת שהוא כתב בה משום שכך כתב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי דהיינו אפילו התוספת כך שמעתי מפי מורי תמ"ך, אבל אחרים פי' דאין לה אלא עיקר כתובתה אבל התוספת אין לה.
